תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא תסמונת נפוצה המוגדרת כתפקוד לקוי של מערכת העיכול והפרעה בתנועתיות המעי. התסמונת, מערבת את כל דרכי העיכול וכוללת כאבי בטן כרוניים, חוסר נוחות, תחושת מלאות במערכת העיכול ושינויים בהרגלי היציאה. זוהי תסמונת פונקציונלית, כלומר אין לתסמונת זו כיום הסבר אורגני (אין סימנים לקיום מחלה דלקתית במעי או הסברים אחרים שניתן להוכיחם בבדיקות שונות) הפרעה זו מובילה לתסמינים חוזרים ונשנים, הכוללים דרגות שונות של כאבי בטן, שלשולים, עצירות גזים ועוד. למרות שכיום אין תרופה אשר יכולה לרפא את הלוקים בתסמונת זו, קיימים מספר טיפולים שמטרתם להפחית את הסימפטומים, טיפולים אלו כוללים תחתונים למניעת ריחות, שינוי תזונתי, טיפול תרופתי והתערבות פסיכולוגית. ישנן הערכות כי 15% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת המעי הרגיז, ויותר נשים פונות לטיפול בה מאשר גברים.
תסמונת המעי הרגיז גורמת למידה רבה של אי-נוחות בעבור הסובלים ממנה, אך להבדיל ממחלות המעיים הדלקתיות, היא אינה גורמת נזק קבוע במעי ואינה מובילה להיווצרות מצבים חמורים יותר, כמו דימום או עלייה בהסתברות לחלות בסרטן.

הגורמים לתסמונת המעי הרגיז

הגורמים לתסמונת המעי הרגיז אינו ידוע, והסיבה להופעת התסמינים השונים נשארת בגדר תעלומה. קיימים מספר גורמים שמובילים להתפתחות התסמונת:

באופן כללי, הסיבה העיקרית להופעת הסימנים היא שינויים בתנועת הפריסטלטיקה – תנועת הכיווץ וההרפיה של שרירי המעי. אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, כיווץ המעיים יכול להיות גדול יותר, דבר המגביר את תחושת הכאב.
סף רגישות עצבי נמוך – אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז סף הרגישות העצבי נמוך. כתוצאה, המעיים מגיבים בהתכווצות גדולה יותר והופעת הכאב מורגשת בצורה דרמטית יותר.
רגישות לסוגי מזון כגון שוקולד, חלב, אלכוהול, פירות וירקות ורגישויות לסוגי מזון נוספים.
מתח וסטרס - החמרת הסימנים בשעות ובתקופות בהן האדם נמצא במתח נפשי.
שינויים הורמונליים. למשל בתקופת המחזור.

אבחון תסמונת המעי הרגיז

קודם לטיפול עצמו, יש לאבחן שאכן מדובר בתסמונת המעי הרגיז ולא במחלה אחרת. יש להבחין בין כאבים ממקור של מעי רגיז לבין כאבים שמקורם במחלה אחרת. קיימות מספר בדיקות לצורך התקדמות באבחנה עצמה. באופן כללי, מרבית הסובלים מתסמונת זו נאלצים לעבור מספר רב של בדיקות כדי לשלול מצבים או מחלות אחרות, ועל כן איגוד הגסטרואנטרולוגים האמריקאי המליץ על מספר גורמים שיש להתחשב בהם כאשר שוקלים את מידת עומק הבירור - כגון, משך הסימפטומים, מידת חומרת הסימפטומים, גיל ומין המטופל וגורמי סיכון אחרים. מרבית הסובלים מהתסמונת יישלחו בכל זאת לביצוע בדיקת דם מלאה ובדיקה סיגמואידוסקופית, וכן תרבית צואה לאלו הסובלים משלשול. אצל מטופלים מעל גיל 40 מומלץ לבצע בנוסף גם קולונוסקופיה כדי לשלול תהליך אחר המביא לתסמינים אלו. לעתים מומלץ על דיאטה נטולת לקטוז כדי לאבחן האם מדובר באי סבילות ללקטוז. מטופלים הסובלים מכאב בטן ימני לאחר ארוחה, צריכים לעבור אולטראסאונד של כיס המרה.