פתרונות להזעת יתר

הזעת יתר היא תופעה מטרידה ונפוצה, אשר גורמיה אינם ברורים דיים, ולכן עדיין לא נמצאה לה תרופה אשר תמגר אותה לחלוטין. לעומת זאת, ישנן מספר שיטות טיפול מוכחות להפחתת הזעת היתר, במאמר זה ננסה לסקור אותן בקצרה כדי שתוכלו לבחור את השיטה המתאימה ביותר עבורכם.

שיטות הטיפול בהזעת יתר מתחלקות לארבע קבוצות.   

כל אדם הוא שונה, ולכן יש לבדוק את השיטות השונות, ולהתייעץ עם מומחה כדי להבין מה השיטה הטובה ביותר עבורכם.

סיכום של פתרונות להזעת יתר

טיפולים מסרותיים:

אנטיפרספירנטים

אנטיפרספירנטים הם שיטת הטיפול הנפוצה ביותר להזעת יתר. ניתן להשיג אותם בכל מכולת או בית מרקחת, וקיים מגוון רחב המתאים לסגנונות שונים. האנטיפרספירנטים החזקים יותר בתוספת אלומיניום נמכרים בבתי מרקחת, ורופאי עור יכולים לתת מרשם לאנטיפרספירנטים ייחודיים למצבך.

האנטיפרספירנט הטיפוסי מכיל תרכובת מיוחדת עם חלקיקי אלומיניום שונים הגורמים לחסימת הזיעה והפחתתה. הטיפול עוזר לכ24 שעות, אך יש לזכור שהוא נשטף מהר בעזרת זרם מים. כמו כן, חשוב לזכור שהשימוש באנטיפרספירנטים עוזר רק להזעת יתר בבית השחי, מכיוון שהעור שם דקיק וסופג את החומרים בקלות, לעומת כפות הידיים והרגליים למשל.

מה ההבדל בין אנטיפרספירנטים רגילים וחזקים?

כאשר השימוש באנטיפרספירנט לא יעיל, ניתן לעבור לסוגים חזקים יותר המיועדים במיוחד עבור הזעת יתר. ניתן למצוא חלק בבתי המרקחת ללא מרשם, אך הסוגים החזקים ביותר דורשים בדרך כלל מרשם רופא.

תופעות לוואי לאנטיפרספירנטים

השימוש באנטיפרספירנטים נחשב לבטוח מאד (בהנחה שאין לך אלרגיה או רגישות מסוימות), אך יש לשים לב שאלומיניום כלוריד שנפוץ מאד בסוגים שונים, עלול לגרום לגירוי של העור.

תרופות

רופא מוסמך יכול לספק לך מרשם עבור תרופה שחוסמת את עירור בלוטות הזיעה. לתרופות אלו יש תופעות לוואי כאשר הן נמצאות בשימוש לטווח ארוך, אך ישנם מקרים בהם הן מומלצות בכל אופן:

* אם הלקוח עבר טיפולים חיצוניים שלא הצליחו (אנטיפרספירנטים, בוטוקוס, Iontophoresis).

* אם הזעת היתר פוגעת באזורים בהם לא ניתן לטפל באופן חיצוני.

* אם ללקוח יש הזעת יתר כתוצאה מניתוח ETS להפחתת הזעת יתר באזורים מסוימים.

התרופות האורליות להזעת יתר מתחלקות לכמה תתי קבוצות, והרופא מחליט איזו מהן לרשום על פי רמות הזיעה וההיסטוריה הרפואית של האדם.

Anxiolytics

לתרופות בעלות השפעה מרגיעה על המוח קוראים תרופות אנגזיוליטיות. תרופות אלו יעילות כאשר הזעת היתר נגרמת מחרדה, פחד או עצבנות. התרופה נלקחת באופן קבוע.

חוסמי בטא

חוסמי הבטא מזווגים בדרך כלל עם Anxiolytics כדי להקל על הזעת יתר הנגרמת מעצבנות או חרדה. חוסמי הבטא חוסמים חומרים מעוררים כגון אדרנלין, ועוזרים לנו להירגע ובכך להזיע פחות.  מכיוון שהתרופות עובדות על מערכת העצבים ולא על המוח, הן לא נצרכות באופן קבוע.

תרופות להורדת לחץ דם

תרופות להורדת לחץ דם נמצאו כיעילות בטיפול להזעת יתר. למשל, קלונידין מפחית את עוררות העצבים המאפשרים הזעה, ולכן מפחית את רמות הזיעה.

אנטיכולינרגים

תרופות אלו מונפקות בדרך כלל כפתרון למצבים שונים כגון בעיות בשלפוחית השתן, ולא מומלץ להשתמש בהם למשך תקופה ארוכה.

טיפולים לא חודרניים:

Iontophoresis

טיפול הIontophoresis נפוץ ביותר בשנים האחרונות. הטיפול מיועד במיוחד עבור הסובלים מהזעת יתר בכפות הידיים והרגליים, ומשתמש בטכניקת העברה ייחודית ללא החדרת מחטים. עבור הטיפול, יש להכניס את המכשיר בתוך קערה או מגש עם מי ברז, וזרם חשמלי מעביר את היונים אל הגוף בעזרת בלוטות הזיעה. המדע עדיין לא הבין את דקויות התהליך של  הIontophoresis, אך מה שידוע הוא שהזרם גורם לפגיעה במערכת הגורמת לזיעה מהבלוטות האקריניות, ולכן מפחית את רמות הזיעה. הטיפול הזה דורש קביעות מסוימת, שכן התחדשות האפידרמל גורמת לבלוטות הזיעה לחזור לעבודה לאחר פרק זמן מסוים.

שימו לב שיש מכשירים המטפלים גם בפנים ובבית השחי, אך יש לוודא זאת מול היצרן.

מכשירי Iontophoresis

המכשור הרפואי המיוחד של Iontophotoresis מכיל מעגל חשמלי פשוט אשר נועד להעביר זרמים באיברים הנמצאים בתוך מגשית עם מים. לשם תפעולו נדרשים 3 דברים בסיסיים:

* מקור לזרם חשמלי

*מגשיות בהן ניתן להניח את כפות הידיים והרגליים

* חוטים לחיבור מקור החשמל למגשית

ישנם מספר יצרנים ידועים בתחום, כגון RA Fischer, Drioic, Hidrex וIdromed, אשר שונים אחד מהשני בעוצמה, ממשק ועוד.

האם הטיפול יעיל?

למרות שאני עדיין לא יודעים בדיוק איך הטיפול משפיע על הגוף, יש הוכחות לכאן ולכאן על מידת השפעתו על הזעת יתר. יש מחקר מבוסס שטוען ש80%מהאנשים המתמידים בטיפול בצורה נכונה חשים שיפור ניכר ברמות ההזעה בכפות הידיים והרגליים. דבר חשוב מאד שכדאי לזכור כאשר מתלבטים בין כמה סוגי טיפולים הוא העובדה שלטיפול הIontophoresis אין תופעות לוואי חמורות וארוכות טווח, כפי שעלול לקרות בטיפולים אחרים.

מהו מהלך הטיפול?

מהלך הטיפול הוא די פשוט, ויתרונו הוא בקלות בה ניתן לעשות אותו בבית. בעזרת בטריות או תקע חשמלי יועבר זרם חשמלי לאלקטרודות הייחודיות של המכשיר, כאשר הן מונחות במגשיות מלאות במי ברז.

לאחר מכן, יש להניח את כפות הידיים והרגליים במגשיות למשך כ10-15 דקות, והזרם החשמלי יעבור לתוך העור.

מהלך הטיפול יהיה תדיר יותר בשבועות הראשונים, ועד שרואים שיפור ניכר בסימפטומים. לאחר השיפור ניתן להפחית את תדירות הטיפול (לדוגמא, פעם בשבוע במקום 4 פעמים בשבוע).

בטיפול באיברים אחרים, יש לכסות את האלקטרודות עם ספוגים מלאים במים, ולהניח על האזור הרצוי.

תופעות לוואי של Iontophoresis

הטיפול נחשב לבטוח, ותופעות הלוואי כוללות בדרך כלל עקצוצים וקצת אדמימות. הפעמים הראשונות הן בדרך כלל המציקות ביותר, אך הדבר תלוי בעיקר בסוג המכשיר ועוצמת הזרם החשמלי. אם יש לכם פצע או חתתך, מומלץ למרוח ג'ל לפני תחילת הטיפול כדי להפחית את הכאב. במקרי קיצון יש גירודים חזקים ושוקים כואבים.

למי לא מומלץ לטפל בIontophoresis?

למרות שלטיפול אין תופעות לוואי קשות, בכל מקרה יש כמה אוכלוסיות רגישות יותר, ויש להיוועץ ברופא לפני תחילת הטיפול:

נשים הרות

אנשים עם קוצב לב

אנשים עם אפילפסיה

אנשים חולי סרטן

אנשים עם עור נפוח, שבור או מודלק באזורים הדורשים טיפול

אנשים עם שתלים ממתכת באזור הזרם החשמלי (פלטות אורתודנטיות נחשבות בד"כ לבטוחות)

מירה דריי

הטיפול החדשני ביותר להזעת יתר הוא טיפול המירה דריי המשתמש בגלי מיקרוגל לא חודרניים כדי לטפל בהזעת יתר בבית השחי. המירה דריי פותח במיוחד להזעת יתר בבית השחי ב2006, וקיבל את אישור הFDA ב2011.

איך המירה דריי עובד?

המירה דריי ממקדת גלי מיקרו עוצמתיים על בלוטות הזיעה. בחום הרב משמיד את הבלוטות באזור בית השחי, והזעת היתר פוסקת. כדי שהעור לא ייפצע במהלך הטיפול, מערכת קירור מיוחדת מצננת את העור בעת שהגלים חודרים את המעטפת. בלוטות זיעה אינן מתחדשות, ולכן כאשר הן מושמדות, הן לא יפעלו עוד.

מהו מהלך הטיפול?

טיפול מירה דריי יחיד אורך כשעה, ובדרך כלל נדרשים עד שני טיפולים על מנת להבטיח תוצאות מקסימליות.

במהלך הטיפול, הרופא ימשח או יזריק חומר הרדמה מקומי. לאחר מכן, בעזרת מכשיר המירה דריי הידני, הרופא יסרוק את אזור בית השחי ויאפשר למכשיר לשלוח קרינה אלקטרומגנטית לאזור.

מכשיר המירה דריי יצנן את השכבה החיצונית של העור כדי למנוע כוויות או הרגשת אי נעימות. מרבית האנשים יכולים לחזור לפעילות סדירה מיד אחרי הטיפול. אם יש כאבים, מומלץ להשתמש במשככי כאבים וקרח במשך כמה ימים אחרי הטיפול .

תופעות לוואי

כמו לכל תרופה והליך רפואי, גם למירה דריי יש כמה תופעות לוואי. הטיפול במירה דריי הוא חדש, ולא ניתן לדעת מהן ההשפעות לטווח ארוך. החדשות הטובות הן שלאחר הטיפול לא נגרמת הזעת יתר במקומות אחרים בגוף (כפי שקורה לאחר ניתוח ETS).

 נפיחות קלה עד בינונית ואי נוחות במקום המטופל למשך כשבוע.

חוסר תחושה או שינוי בתחושה באזור המטופל למשך כמה חודשים.

במקרים נדירים, דווח על הרס תאי עצבים אחרים באזור. הדבר גרם לחוסר תחושה בידיים ובאצבעות.

בוטוקס

כן, קראתם נכון! הבוטוקס פופולרי בשל השימוש בו לניתוחים קוסמטיים, אך הזרקת בוטוקס מוכרת גם כטיפול יעיל בהזעת יתר, במיוחד באזור בית השחי.

איך זה עובד?

הבוטוקס מופק מחלבון הבוטולינום למטרות רפואיות וקוסמטיות. כאשר הבוטוקס מוזרק לחלקים מסוימים, הוא מונע הזעת יתר על ידי חסימת האיתותים הכימיים המגיעים ממערכת העצבים לבלוטות הזיעה. כאשר בלוטות הזיעה מפסיקות לקבל איתות, ההזעה המוגברת פוסקת. שאר האזורים לא מושפעים מהתהליך, ובלוטות הזיעה שלהם מתפקדות כרגיל. הטיפול בבוטוקס עוזר למשך כ6-8 חודשים, לאחריהן נדרש טיפול נוסף כדי לשמר את התוצאות.

מהו תהליך הטיפול?

הבוטוקס מוזרק לשכבה התת עורית, והתהליך הוא כזה:

* בדיקת יוד עמילן – הרופא יצבע את בית השחי עם תמיסת עמילן. לאחר שהתמיסה מתייבשת, הוא ישים עליה קצת אבקת עמילן. האזור הסובל מהזעת יתר ישנה את צבעו לכחול-שחור תוך כ10 דקות, וכך ניתן לאבחן במדויק את האזורים האחראיים להזעת היתר.

* הכנת אזור הטיפול – הרופא יתחום את האזור הבעייתי על ידי עט ניתוח מיוחד, וינקה אותו בעזרת אלכוהול.

* מיפוי האזור לקראת הזריקה – בעזרת העט הניתוחי וסרגל, הרופא יסמן את נקודות ההזרקה במרווחים של כ1.5 – 2 ס"מ.

* הזרקת הבוטוקס – הרופא  יבחן את מספר הנקודות, ויקבע את כמות הבוטוקס המומלצת לכל זריקה. לאחר מכן, החומר יוזרק לעומק של כ2 מ"מ, והאזור ינוקה היטב עם אלכוהול.

תופעות לוואי

בוטוקס עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, כולל:

* יובש בפה

* אי נוחות או כאב במקום הזריקה

*עייפות

*כאב ראש

* כאבי צוואר

* בעיות ראיה: ראיה כפולה, ראיה מטושטשת, ירידה בראיה, עפעפיים שמוטות או נפוחות ויובש בעיניים

ישנם גם מקרים של רגישות (אלרגיה), הגורמים לאדמימות, פריחה, גרד, קוצר נשימה, סימפטומים אסתמטיים, סחרחורות הוא הרגשת חולשה.

הבוטוקס אושר על ידי הFDA לטיפול בהזעת יתר בבית השחי, כאשר משחות לא עוזרות.

ניתוח:

ETS- Endoscopic thoracic sympathectomy

הטיפול המפורסם ביותר להזעת יתר (בייחוד בכפות הידיים והרגליים) הוא ניתוח הETS, שנהנה מיחסי ציבור ופרסום רב. הטיפול הוא היקר ביותר, אך הוא גם החודרני ביותר, ולכן יש להשתמש בו רק כמוצא אחרון. לניתוח עלולות להיות תופעות לוואי בלתי הפיכות  כגון הזעת יתר במקומות אחרים בגוף, לחץ דם גבוה, הפרעות בקצב הלב ואי-סובלנות לחום.

לכן, למרות יחסי הציבור החיוביים של ההליך, יש לשקול אותו רק כמוצא אחרון לאחר שנוסו כל השיטות האחרות.

איך זה עובד?

ניתוח הETS חוסם את האותות ממערכת העצבים הסימפתטית השדרתית לבלוטות הזיעה, ומונע מהאותות "להדליק" את בלוטות הזיעה.

הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית. מצלמה זעירה מוחדרת לחזה תחת בית השחי. המנתחים חותכים או משמידים את נתיבי העצבים הקשורים לבלוטות הגורמות להזעת יתר. הדבר דורש קריסה של הריאות משני הצדדים אחד אחרי השני.

תופעות לוואי

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא הזעת יתר במקומות אחרים בגוף כתוצאה מהניתוח. הדבר קורה אצל רוב המטופלים, אך רמת חוסר הנוחות משתנה מאדם לאדם. הזעת היתר הזו נגרמת מכיוון שהגוף מפצה את עצמו על אובדן בלוטות הזיעה שהושמדו, על ידי יצירת זיעה מוגברת בגב, חזה, בטן, רגליים או ירכיים.

תופעות לוואי נוספות של ETS:

*ירידה בקצב הלב – למרות שלמרבית האנשים הירידה בקצב הלב לא מפריעה, ישנם אנשים בהם הירידה עלולה לפגוע באופן משמעותי. אנשים עם קצב לב ירוד במיוחד או עם הפרעות במערכת ההולכה החשמלית של הלב עלולים להיפגע באופן חמור. ספורטאים תחרותיים במיוחד הצריכים עלייה בקצב הלב או בעוצמת כלי הדם במשך הפעילות הגופנית עלולים להיות מושפעים לרעה מהניתוח.

*הזעה בעת אכילה – כאחוז אחד מן המטופלים חווים הזעה מוגברת בעת אכילה.

*תסמונת הורנר – כאשר האדם חווה שלוש בעיות בפנים בצד בו הוזרק הבוטוקס. הראשון הוא עפעף שמוט במקצת, השני הוא אישון מוקטן או מוצר, והשלישי זה אי-הזעה בצד הזה של הפנים.

שיקולים מרכזיים לפני ביצוע ניתוח ETS

מכיוון שתהליך הETS הוא בלתי הפיך ובעל סבירות גבוהה יחסית לתופעות לוואי קשות, יש לשקול אותו רק כאופציה אחרונה, ורק אם בלתי ניתן להמשיך לחיות עם ההפרעה. יש לשקול היטב את כל האפשרויות האחרות העומדות בפני הסובלים מהזעת יתר.

ניתוח מקומי בבית השחי

ישנו ניתוח עם סיכונים פחותים יותר מניתוח הETS עבור הזעת יתר בבית השחי. הניתוח המקומי נעשה על ידי הסרת או השמדת בלוטות הזיעה באזור בית השחי, כך שהן לא יכולות לייצר זיעה.

איך זה עובד?

הניתוח יכול להיעשות בכמה דרכים, כולל כריתה, שאיבת שומן, לייזר או שילוב של כמה שיטות ביחד. כדי לבצע את הניתוח על בלוטות הזיעה להיות צפופות במקום קטן יחסית, ולכן לא ניתן לבצע אותו כטיפול להזעת יתר בכפות הידיים והרגליים, פנים והזעת יתר כתוצאה מהשמנת יתר, שכן בלוטות הזיעה מפוזרות והסיכון הכרוך בהסרתן גבוה יותר. התהליך בדרך כלל לא כרוך בהרדמה מלאה, והתוצאה היא בדרך כלל הקלה משמעותית ברמות ההזעה בבית השחי.

תופעות לוואי

ניתוח להסרת בלוטות הזיעה נחשב להליך בטוח עבור הסובלים מהזעת יתר בבית השחי, אך הצלחת הניתוח תלויה בניסיון ובטכניקה של המנתח.

יש לשים לב שהשימוש בלייזר להשמדת בלוטות הזיעה בחיתוליו, ועדיין אין מידע לגבי השפעתו לטווח הארוך ותופעות לוואי אפשריות. כריתת בלוטות הזיעה עלולה לגרום לבעיות חמורות (למשל חוסר יכולת תזוזה ביד), ומומלץ להימנע ממנה ולהעדיף את האפשרויות האחרות.

בניתוח זה, לעומת ניתוח הETS, אין הזעת יתר במקומות אחרים לאחר ביצוע התהליך. כמו בכל ניתוח אחר, יש סיכון של זיהום במקרים בהם העור הפתוח לא מוגן וסטרילי, ויש אפשרות להרגשת כאב וסימנים במקום הניתוח. לאחר הניתוח נשארות צלקות קטנות במקום.

שיקולים לגבי ניתוח מקומי בבית השחי

לפני שאתם ממהרים לקבוע תור לניתוח מקומי בבית השחי, בררו היטב על רופאים מנתחים המומחים בתחום. הניתוח אינו פשוט כמו שהוא נשמע, שכן מציאת בלוטות הזיעה והשמדתן דורשת מומחיות ודיוק מרביים. יש פעמים בהם הניתוח הראשון לא עוזר ברמה הרצויה. במקרים כאלו הרופא יכול להמליץ על ניתוח נוסף להסרת הבלוטות הנותרות, או על דרכי טיפול אחרות.

טיפולים אלטרנטיביים (רפואה משלימה)

יש מגוון רחב של טיפולי רפואה משלימה להזעת יתר. למרות שלטיפולים אלו אין אסמכתא מדעית, יש מקורות רבים שמוכיחים שהם אכן יעילים. אם ניסיתם שיטות אחרות והן לא עזרו, ואינכם מעוניינים בניתוח, ישנם כמה דברים עליהם תוכלו לברר:

טיפולים אלטרנטיבים:

שינוי תזונתי

השינוי התזונתי מתמקד בבניית תכנית תזונתית המשמיטה מאכלים שגורמים להזעת יתר. הימנעות מהמאכלים הבאים דווחה כמפחיתה משמעותית הזעת יתר, למרות שהדבר לא הוכח באופן מדעי.

אלכוהול – לפי המרכז ללימוד וחינוך על אלכוהול שע"י אוניברסיטת וויסקונסין, כאשר לוגמים כוס אלכוהול, צינוריות הדם מתרחבות. למרות שהדבר גורם לגוף לאבד חום בהתחלה, הוא גורם להזעה לאחר מכן.

עישון סיגריות – מעבר לעובדה שהסיגריות מזיקות לבריאות שלנו ושל הסובבים אותנו, הן גם גורמות לרמות זיעה מוגברות.

קפאין – חוץ מהעובדה שקפה ותה יכולים לגרום להזעה מכיוון שהם חמים, הקפאין הוא חומר ממריץ הגורם ללב לפעום מהר יותר ומגביר את הפעילות המטבולית. כאשר הפעילות המטבולית מומרצת הגוף שורף יותר קלוריות, חומו עולה והזיעה מתגברת.

תרופות מסוימות – ישנן תרופות וחומרים מסוימים הגורמים להגברת רמות הזיעה שהגוף מייצר.

מאכלים מסוימים – מאכלים מסוימים (בדרך כלל חריפים כמו פלפלים ותבלינים) יכולים לגרום לעזרת יתר.

עשבי מרפא

תוספים טבעיים הם תרופת סבתא עתיקה להפחתת הזעת יתר. התוספים הללו משמשים בדרך כלל לטיפול בפעילות יתר בבלוטת התריס, שהיא אחת הגורמים המרכזיים להזעת יתר. תוספים יעילים נוספים הם מרווה, אילסר ואקליפטוס.

התוסף הפופולרי ביותר בטיפול להזעת יתר הוא המרווה. למרווה יש תכונות העוזרות במגוון בעיות הקשורות להזעת יתר, כולל הזעות לילה וגלי חום הקשורים לגיל המעבר.

המרווה הוא חומר חוסם חזק, ויש לו את היכולת לגרום להתכווצות רקמות והתכווצות העור.

על מנת להבין כראוי את השפעותיהם ובטיחותם של הטיפול בעשבי המרפא, יתכן שנדרשות הוכחות מדעיות נוספות.

דיקור סיני

הדיקור הסיני הוא חוכמה סינית עתיקה, בה מגרים נקודות מסוימות בגוף בעזרת מחטים דקיקים. גירוי הנקודות מתקן את חוסר האיזון בזרימת הצ'י, דרך ערוצים הקרויים מרידיאנים.

דיקור סיני יכול להועיל על ידי איזון עצבים מעוררים מדי, והרגעתם כדי להפחית את הזיעה. טיפול סטנדרטי אורך בין 8 – 10 מפגשים, ויש מטפלים המשלבים עשבי מרפא בצורות שונות כגון גלולת, אבקה או תה.

מסקנה

ישנם כמה טיפולים מוכחים לעזרה בהפחתת הזעת יתר. לפני שבוחרים טיפול, יש לשקול את כל האפשרויות בעיון, להתייעץ עם רופא מוסמך, ולהחליט איזה טיפול מתאים במיוחד עבורך.

המאמר עודכן לאחרונה בתאריך 2/17/2022