אנטי-פרספירנט מול דיאודורנט: מהם ההבדלים ומה הכי טוב עבורנו?

רוב האנשים לא מבדילים בין אנטיפרספירנט ודיאודורנט. רבים חושבים שמדובר באותו הדבר בדיוק אך למעשה אין זה כך. מהם ההבדלים בין השניים, איך כדאי להשתמש בהם כדי להימנע מריחות לא נעימים ומה נכון ומה לא נכון בכל הנוגע לתכשירים? כל התשובות בכתבה.

5 נקודות מפתיעות על אנטי-פרספירנט ודיאודורנט

1. דיאודורנט שולט בריח ולא בזיעה

2. אנטי-פרספירנט חוסם זיעה אך לא נועד לעצור את הריח 

3. שימוש בדיאודורנט יחד עם אנטי-פרספירנט הוא הדרך הטובה ביותר לנצח את בית השחי המיוזע ולהתמודד עם הריחות הלא נעימים

4. אנטי-פרספירנט ודיאודורנטים לא גורמים לסרטן

5. גם אנטי-פרספירנט וגם דיאודורנט יכולים להוביל ל״כתמי זיעה״

להילחם בריח הגוף תוך שימוש בדיאודורנט

רובנו מקשרים בין ריח גוף לבין הזעת יתר אך למעשה הזיעה שלנו כלל לא מסריחה. ריח הגוף הוא תוצאה של ערבוב בין החלבונים והשומן שבזיעה יחד עם החיידקים הנמצאים על העור שלנו באופן טבעי. לחלקי הגוף שמייצרים זיעה יש שני דברים משותפים: בלוטות אפוקריניות ויתר גידול חיידקים.

לא כל בלוטות הזיעה נוצרו באופן שווה. בלוטות אפוריניות ממוקמות בעיקר סביב בית השחי והמפשעה והן נוטות להוביל לריח חזק יותר כיוון שהזיעה שהן מייצרות מלאה בשומן וחלבונים. כאשר הזיעה מתערבבת עם החיידקים שעל העור נוצר הריח שכולנו רוצים להתרחק ממנו. מקומות מסוימים בגוף נוטים להיות אזורים המעודדים צמיחת חיידקים ולכן הם נוטים להיות אזורים של ריחות לא רצויים.

אזורים שאינם קשורים לרבייה יכולים עדיין לייצר זיעה אך הם לא יסריחו. לדוגמה אנחנו יכולים להזיע הרבה על הפנים או בידיים ועדיין לא יופיע באזורים אלו ריח לא נעים. אזורים בהם יש כמות גדולה של חיידקים כולל בית השחי והמפשעה לעומת זאת יצרו ריח חזק בעת הזעה. יש להבין כי בעיקרון ריח הגוף מיוצר על ידי שילוב ספציפי בין השומן והחלבון שבזיעה לבין החיידקים שעל העור. 

איך עובד הדיאודורנט?

דיאודורנט פועל כל ידי הרג של החיידקים הנמצאים על העור. מכאן כאשר אנחנו מזיעים אין מספיק חיידקים שיושבים על העור ולכן הם לא מתערבבים עם הזיעה ולא נוצר הריח החריף. לבית השחי ולאזור המפשעה אלפי שערות ואלו נאחזות בחיידקים ובזיעה וזו הסיבה לכך שאלו האזורים הבעייתיים ביותר בגוף בכל הנוגע לריח הגוף. 

הדיאודורנט מיועד לשימוש בבת השחי אך יש שמשתמשים בו במקומות נוספים. ישנן נשים שמשתמשות בו מתחת לחזה, אנשים שמיישמים אותו לאורך הירך הפנימית העליונה באזור קו הביקיני וזאת כדי להסוות ריחות ולמנוע שפשוף. למרות שיש שמשתמשים בו שלא בבית השחי יש לזכור כי הוא לא מיועד לאזורים אלה ולהביא בחשבון כי במקומות אלה אבקות לתינוקות יכולות להיות אופציה טובה ובטוחה יותר לשימוש.

את הדיאודורנט יש ליישם על אזור בית השחי עם היציאה מהמקלחת ועל עור יבש לחלוטין. ניתן למרוח אותו גם באמצע היום במידה וישנה תחושה של אי נוחות וריח לא נעים. אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות האדם שמסריח את החדר ולכן אנחנו יכולים לרכוש דיאודורנטים בגדלים שונים לשימוש בבית, בעבודה ולשמירה בתיק הכושר. אלו מאיתנו שרוצים להרגיש רעננים יכולים לשלב גם ספריי גוף, קולון ובושם כדי להסוות ריחות לא רצויים.

איזה דיאודורנט הכי טוב עבורנו?

כל מי שיצא למשימה למצוא את הדיאודורנט הטוב ביותר בשוק עשוי לגלות אכזבה. אין באמת פתרון אחד שהכי נכון לכולם. הגוף שלנו מיוחד ולכן לא פעם דיאודורנט שמתאים לחבר שלנו לא בהכרח יתרים לנו וזה בסדר כיוון שישנם מוצרים רבים בשוק. יותר מכך, היום אפשר לבחור גם בדיאודורנט טבעי או תוצרת בית וזאת על פני מותג מוכר שנמכר בכל מקום. הנה מספר נקודות שכדאי להכיר לפני קניית דיאודורנט:

• עבור אלו מאיתנו שמתלבטים בין דיאודורנט טבעי ללא טבעי יש להביא בחשבון שלחוויה הטבעית יש חיסרון. לרוב הוא יהיה פחות יעיל והיישום עשוי להרגיש במקרים מסוימים כמו שפשוף חזק ולא נעים של העור. 

• בדיאודורנט טבעי ישנו מרכיב של סודה לשתייה אשר ידועה לשמצה בכך שהיא יוצרת גירוי ותחושת שריפה של בית השחי. חלק ירגישו אי נוחות וחלק יוכלו להסתדר עם התחושה אך אם הבחירה היא בפתרון טבעי אפשר לחפש אחר דיאודורנט קריסטל.

• רוב האנשים משתמשים בדיאודורנט לפחות פעם ביום ואף פעמיים. כדאי לשקול דיאודונט אנטי-פרספירנט וזאת כדי למנוע גירוי מיותר בעור.

• בבחירת דיאודורנט יש לבדוק כמה זמן הוא שולט בריחות ולהביא בחשבון שלעתים אלו שמריחים נהדר לא מחזיקים מעמד אפילו עד הצהריים. יש למצוא את זה שכן יכול להחזיק מעמד לאורך שעות ואם אפשר אז גם כל היום.

• דיאודורנט עם אנטי-פרספירנט הוא שילוב אשר קיים היום אך יש לקרוא את תווית המרכיבים כדי לוודא שהמוצר אכן משלב בין השניים. זוהי אפשרות מצוינת עבור אלו מאיתנו שרוצים להסוות ריח גוף ולמנוע הזעה.

• אלו אשר מזיעים יתר על המידה יכולים למצוא כי האנטי-פרספירנט הקיים בדיאודורנט אינו מספיק ובמקרה זה יש לשקול להשתמש באנטי-פרספירנט בנפרד ובנוסף לדיאודורנט.

• בדיאודורנטים טבעיים ומתוצרת בית אין אנטי-פרספירנט ולכן הם פחות יתאימו כפתרון בלעדי עבור אלו שמזיעים הרבה. 

• רוב הדיאודורנטים הטבעיים יכללו מרכיבים של צמחים ושמנים אתריים הקובעים את הריח. אלו בעלי עור רגיש צריכים לשקול לרכוש דיאודורנט טבעי ללא ריח.

• אלו אשר חווים צריבה בגילוח מהסכין צריכים לשקול להשתמש בדיאודורנט בהתזה הכולל קרם לחות. חשוב רק לוודא שהוא נטול אלכוהול. כמו כן בעלי עור רגיש צריכים לשקול שימוש בדיאודורנט המבוסס על שמן קוקוס המונע בעיות גירוי בעור.

• עבור הזעת יתר כדאי לבחור בדיאודורנט עם אנטי-פרספירנט חזק.

להפסיק להזיע עם אנטי-פרספירנט

עבור אלו מאיתנו שמודאגים מבית שחי מיוזע ומכתמי זיעה על החולצות האהובות, הפתרון הוא אנטי-פרספירנט ולא דיאודורנט. אנטי-פרספירנט עוזר להפסיק להזיע וזאת בניגוד לדיאודורנט שלא עוזר בכך. הגוף שלנו מכוסה במאות אלפי בלוטות זיעה ובאופן לא מפתיע הריכוז הגבוה ביותר של אותן בלוטות הוא בכפות הידיים, כפות הרגליים, מצח, לחיים ובבית השחי. 

בלוטות הזיעה ידועות כבלוטות אקריניות. לזיעה יש תפקיד חשוב כשהיא מסייעת לווסת את טמפרטורת הגוף בכך שהיא משחררת את החום מהגוף דרך העור. ההזעה יכולה להתרחש בפעילות גופנית, כשחם מסביבנו, בזמן חרדה ומתח נפשי. הזעה היא חלק בלתי נפרד מהדרך של הגוף לשמור עלינו אך ישנם מקרים של הזעת יתר.

ישנם מקרים בהם הזעה משפיעה על איכות החיים שלנו. היא יוצרת כתמים לא מחמיאים על החולצה ומובילה לריח לא נעים. אנטי-פרספירנט יכולים לחסום את הזיעה ואת המבוכה שמגיעה לא פעם בעקבותיה ולהשפיע על הביטחון העצמי שלנו.

כיצד אנטי-פרספירנט עובד?

אנטי-פרספירנט מורכב ממלחי אלומיניום המשמשים לחסימת הזיעה. כאשר האלומיניום בא במגע עם הזיעה הוא הופך לג׳ל ויוצר ״פקק״ על בלוטות הזיעה שלנו. אותו פקק מקטין את כמות הזיעה המשתחררת אל פני העור אך אין זה אומר שאנחנו לא ממשיכים לייצר זיעה אלא שהיא פשוט לא תשתחרר באזורים בהם השתמשנו באנטי-פרספירנט.

במקרים של הזעת יתר, הזעה שמובילה למבוכה או מטרד, כדאי להשתמש באנטי-פרספירנט. בניגוד לדיאודורנט המיועד לשימוש רק בבית השחי, אנטי-פרספירנט מתאים ליישום במקומות שונים בגוף. בתוך כך אפשר להשתמש בו גם בידיים, רגליים, פנים, גב, חזה וכמובן בבית השחי. לא מומלץ להשתמש באנטי-פרספירנט באזורים רגישים כמו המפשעה (אלא במידה וניתנה המלצה רפואית ספציפית).

שלא כמו דיאודורנט המיועד לשימוש בבוקר ולאחר המקלחת, אנטי-פרספירנט מיועדים ליישום לפני השינה כשפעולה זו נותנת לחומר מספיק זמן להתחיל לפעול. כשאנחנו ישנים בלוטות הזיעה שלנו פחות פעילות וזאת כיוון שהגוף נמצא במצב מנוחה. התוצאה היא יצירת סביבה אופטימלית בה אנטי-פרספירנטים יכולים להתחיל לפעול.

בחירת אנטי-פרספירנט המתאים ביותר עבורנו

ישנם סוגים שונים של אנטי-פרספירנטים ולכן השאלה איזה מתאים עבורנו עולה אצל רבים. מה שבטוח הוא שחשוב להבין שכל אחד מאיתנו שונה ולכן מה שמתאים לאחד לא יתאים לאחר. ישנם שני מרכיבים שצריך להביא בחשבון בעת בחירת אנטי-פרספירנט. הראשון הוא מידת ההזעה שלנו והשני הוא עוצמת התכשיר שבחרנו.

מידת ההזעה חשובה לבחירה שלנו. חלקנו מזיעים מעט ואחרים באופן כבד וקיצוני שדורש עוצמה רבה יותר של אנטי-פרספירנט. במקרה של הזעת יתר המובילה למטרד יש לשקול לפנות לגורם מטפל לקבלת מרשם עבור חומר חזק.

עוצמת האנטי-פרספירנט משתנה גם היא בין חומר אחד לאחר ולכן יש לבחון את הצורך האישי ובהתאם לבחור את התכשיר המתאים לאורח החיים. ישנן שתי דרכים לבחון את העוצמה של התכשיר:

1. התווית מציינת את רמת החוזק של האנטי-פרספירנט. על התכשיר יכולות להיות הצהרות כמו ״תוספת חוזק״ ואחרות שיכולות להצביע על העוצמה. יש לציין כי התכשירים החזקים ביותר יהיו אלו שדורשים מרשם רופא אך רובנו לא זקוקים להם.

2. החומר הפעיל ואחוז שלו בתכשיר יציין עד כמה הוא חזק אל מול הזיעה. אלומיניום כלוריד יהיה לרוב החומר הפעיל החזק ביותר באנטי-פרספירנט ללא מרשם. תכשיר המכיל 10% מהחומר יהיה חלש יותר לעומת זה שמכיר 14% אלומיניום כלוריד. 

כדאי לדעת כי המרכיבים הפעילים הנפוצים באנטי-פרספירנט יהיו לרוב: אלומיניום זירקוניום, אלומיניום סקוכלורוהידראט, אלומיניום כלוריד, אלומיניום כלורוהידראט ואלומיניום הידרוקסיברומיד. כל החומרים הללו פועלים נגד זיעה אך כל אחד מאיתנו יגיב שונה לכל אחד מהם.

נקודה אחרונה שיש להתייחס אליה בעת בחירת אנטי-פרספירנט היא ביקורות כאשר מומלץ להימנע מרכישה של תכשירים ממותגים שלא מוכרים. יש להעדיף פורמולות אשר מאושרות על ידי ה-FDA ולהימנע ממוצרים המיוצרים בסין.

ההשפעה של אנטי-פרספירנטים על ריח הגוף

בעוד שמוצרים אנטי-פרספירנט לא נועדו להסוות את ריח הגוף, הם יכולים לעזור בכך. החיידקים שגורמים לסירחון אחראיים על פירוק הזיעה על העור והופכם אותה לחומצה. השילוב של החומצות יחד עם החיידקים הוא זה שגורם לנו להסריח ואם בלוטות הזיעה שלנו לא משחררות זיעה הסיכוי הוא שיהיה לנו פחות ריח גוף רע מלכתחילה (או שהריח יהיה פחות חריף).

שאלה נפוצה היא האם אנטי-פרספירנט הוא רע. בעידן שלנו כמעט ואי אפשר להימנע לחלוטין משימוש וצריכה של חומרים הנחשבים כ״רעים״ או ״מסוכנים״ ולכן שאלה זו היא מאד רלוונטית. בפועל אפשר להגיד כי אנטי-פרספירנט כמעט ואינם מזיקים אך הם יכולים ליצור במקרים מסוימים גירוי בעור או גירוד.

אחת ולתמיד: מה עדיף – דיאודורנט או אנטי-פרספירנט?

שאלה זו במידה מסוימת דומה לשאלה האם עדיף לאכול או לשתות. אנחנו צריכים את שניהם אבל כשאנחנו צמאים אנחנו שותים מים וכשאנחנו רעבים אנחנו אוכלים. אותו הדבר עם דיאודורנט ואנטי-פרספירנט.

אם מה שחשוב לנו הוא לעצור את הזיעה - אנטי-פרספירנט הוא התשובה עבורנו.

אם מה שחשוב לנו הוא להילחם בריח – דיאודורנט יהיה עדיף.

בפועל, רוב האנשים זקוקים גם וגם. גם לדיאודורנט וגם לאנטי-פרספירנט.

על המדפים אפשר למצוא דיאודורנטים, אנטי-פרספירנטים ומוצרים אשר מסומנים ככאלה שנותנים מענה בתור שני המוצרים. 

אנטי-פרספירנט מכילים מרכיב אלומיניום כדי לחסום באופן זמני את בלוטות הזיעה מלשחרר לחות. דיאודורנטים בדרך כלל לא מכילים אלומיניום ובמקום הם מציעים נינוחות וחומר אנטיבקטריאלי המסייע להפחתת הריח. בין החומרים האנטיבקטריאליים הנפוצים נמצאים האלכוהול, סודה לשתייה, שמן קוקוס ועמילן תירס.

עבור אלו שמחפשים רק דיאודורנט כל מוצר בעל ניחוח נעים עם בסיס המפחית חיידקים יעשה את העבודה. אלו אשר מחפשים אנטי-פרספירנט צריכים לבחון את רשימת המרכיבים הפעילים ולראות כי האלומיניום מופיע בהם.

שילוב בין דיאודורנט ובין אנטי-פרספירנט

אין צורך לבחור בין בית שחי מסריח לבין בית שחי רטוב. ביישום נכון ניתן לשלב בין אנטי-פרספירנט לבין דיאודורנט ובכך לשלוט בזיעה ולהעלים ריח גוף לא נעים. עם זאת חשוב להבין מהי המשמעות של שילוב שני החומרים יחדיו.

מריחת שני החומרים יחדיו זה אחר זה עלולה להוביל לתוצאות מאכזבות. יש לזכור כי אנטי-פרספירנט זקוק לזמן על העור וזאת כדי להתחיל לפעול. יש למרוח אותו על עור יבש ללא שאריות לחות, זיעה, סבון או דיאודורנט. לכן, הדרך הטובה ביותר ליהנות מהתוצאות הטובות ביותר ולשלב את השניים תהיה:

1. יש למרוח אנטי-פרספירנט לפני הדיאודורנט.

2. לפני מריחת אנטי-פרספירנט יש לוודא שהעור נקי ויבש לחלוטין. כל שארית סבון או דיאודורנט עלולה להוביל לפגיעה ביעילות של החומר.

3. יש ליישם אנטי-פרספירנט לפחות שעתיים ואף שלוש לפני מריחת דיאודורנט.

4. רצוי למרוח אנטי-פרספירנט חזק בלילה ואת הדיאודורנט בבוקר

טיפ נוסף הוא למרוח דיאודורנט ואנטי הזעה, לחכות שהעור יתייבש לחלוטין ורק אז ללבוש את החולצה. 

ההבדלים בין דיאודורנט לבין אנטי-פרספירנט

ישנם מספר דברים המבדילים בין דיאודורנט לבין אנטי-פרספירנט. כאן פירטנו את ההבדלים המרכזיים ביותר בין השניים:

במקרים בהם ריח הגוף הוא הבעיה יש לבחור דיאודורנט כאשר לרוב הבחירה תתבצע על פי הריח בלבד וההעדפה האישית.

במקרים בהם הצורך הוא לשלוט בזיעה יש להעדיף מוצרים אנטי-פרספירנטים וכשמדובר בהזעת יתר יש להעדיף תכשירים חזקים או במרשם רופא.

רקע היסטורי על דיאודורנטים ואנטי-פרספירנטים

דיאודורנטים ואנטי-פרספירנטים הם המצאה מודרנית. לפני סוף המאה ה-19 אנשים היו משתמשים בבשמים שונים כדי לטשטש את ריחות הגוף החזקים. הם לא רק מרחו מעט בושם אלא ממש תבלו בו כשישנם ממצאים המראים כי הרומאים והיוונים הקדמונים אפילו השרו את בגדיהם בבושם ואף השתמשו בה על הסוסים וחיות המחמד. מי שסבל מהזעת יתר היה מנסה להסתיר זאת באמצעות לבוש וכריות זיעה. 

הדיאודורנט הראשון יצא לשוק בשנת 1888 והוא היה דומה יותר למשחה. הסטיק, הג׳ל והתרסיסים המוכרים לנו היום הגיעו שנים לאחר מכן. זמן קצר לאחר, בשנת 1903, מכן יצא לשוק האנטי-פרספירנט הראשון אך עברו יותר מ-20 שנה עד שתכשירים אלו הפכו לשימושיים באמריקה. גם אז זיעה וריח גוף נחשבו לנושא שלא מדברים עליו.

כשמוצרים אלו נכנסו לשוק רבים היו מודעים אליהם אך הרוב הרגישו שאין להם צורך בהם. הפרסומת של Odorono במגזין Ladies Home Journal יצרה שינוי אמיתי בכך שסיפרה לקוראים שזיעה וריח גוף עלולים להוביל לרכילות מאחורי הגב. התוצאה הייתה רכישה של דיאודורנטים ואנטי-פרספירנטים על ידי קהל נשי שבהמשך קנו את המוצרים גם עבור הבעלים.

היום תעשיית הדיאודורנטים והאנטי-פרספירנטים מוערכת בשווי כולל של למעלה מ-18 מיליארד דולר בשנה.

למרות שעברנו דרך ארוכה מרחצה בבושם ועד היום, רבים מאיתנו עדיין מבולבלים בנוגע להבדלים בין שני התכשירים כשההבדלים בניהם פשוטים: דיאודורנט מסווה את ריח הגוף בעוד שאנטי-פרספירנט מונע זיעה.

המאמר עודכן לאחרונה בתאריך 1/16/2024