גזים בבטן
גזים בבטן הם מצב מביך ולא נעים, אשר עלול להפריע ברגעים החשובים ביותר. זוהי תופעה נורמלית לחלוטין, אך תופעות אלו פוגעות בצורה משמעותית באיכות החיים ועלולות לעיתים לגרום לאי נוחות, מבוכה חברתית ואף לכאבי בטן של ממש. הגזים, מיוצרים במעי (הדק והגס) בדרך כלל כתוצרי תסיסה של חיידקי המעי ויכולים להופיע גם בשילוב עם עצירות או שלשולים.
"עודף גז" יכול להתבטא בצורת רעשים בבטן, שיהוקים, פליטת גז בלתי מבוקרת, וכד'.
פעמים רבות הגזים מלווים בכאבים אשר מפריעים מאוד לפעילות השוטפת. למרות שלא ניתן לשלוט בגזים וביציאתם מהגוף, ניתן בהחלט לעשות מאמצים למנוע את הופעת הגזים ולהפחית אותם, לבישה של תחתונים למניעת ריחות בשילוב עם שינוי קל באורח החיים ובתזונה יכול להביא לשיפור משמעותי. יחד עם זאת, לפעמים תסמינים של כאבים ונפיחות עשויים להעיד על מצב רפואי אחר, מצב המצריך בדיקת רופא.
גזים במערכת העיכול
בני האדם מייצרים ואוגרים גזים במערכת העיכול בכל רגע נתון, בנפח ממוצע של כ- 200 מ"ל. אנו פולטים מדי יום כ- 600 מ"ל גז בצורה בלתי מודעת. פליטת הגזים מתבצעת בממוצע כ- 10 עד 16 פעמים ביום (הטווח נע בין 200 עד 2500 מ"ל ביום). כ- 67% מהגזים הנמצאים במערכת העיכול נוצרים מפירוק מרכיבי המזון השונים, בעיקר על-ידי המעי הגס וכ- 33% מהגזים מקורם בבליעת אוויר בעת אכילה, שתייה ודיבור.
מעבר הגז לאורך מערכת העיכול הוא מהיר ונמשך כ-10-5 דקות. בתהליך העיכול שלנו משתתפים חיידקים המסייעים לנו לפרק את המזון שאנו אוכלים. תוך כדי פירוק המזון נוצרת תסיסה שגורמת לגזים כמו מתאן, פחמן דו חמצני ומימן להשתחרר.
גזים מסריחים
הסולפידים הנמצאים במערכת העיכול הם האחראים העיקריים לריח הגז שנפלט. שומנים וחלבונים מייצרים מעט גזים וחלק מתוצרי הפירוק של החלבונים אחראים גם הם לריח הגז שנפלט. החומרים העיקריים שמתפרקים על ידי החיידקים הם פחמימות וביניהן רפינוזה (מקטניות, כרוב, חיטה מלאה), פרוקטוזה (פירות, ארטישוק, חיטה), לקטוזה (חלב ומוצריו, שוקולד, קצפת, גלידה), סורביטול (ממתקים מלאכותיים למיניהם) וגם עמילנים (פחמימות מורכבות כגון תפוחי אדמה, תירס, אטריות, דברי קמח וכו').
פלוצים
פלוץ הוא נפיחה המורכבת מגזים שחלקם מיוצר על ידי חיידקים החיים במערכת העיכול של יונקים, כגון: חנקן (נשאף) 59%, חמצן (נשאף) 4%, מתאן (מיוצר על ידי חיידקים אנארוביים) 7%, פחמן דו-חמצני (מיוצר על ידי חיידקים אנארוביים או נשאף) 9%, מימן (מיוצר על ידי חיידקים ונצרך על ידי אחרים) 21%.
גזים אלו הם חסרי ריח. הריחות המלווים את הנפיחה נוצרים מכמויות זעירות של חומרים אחרים. חלק מהפלוצים הם דליקים. הגזים שגורמים לריח של הפלוצים המסריחים מקורם בחומצה בוטירית ותרכובות גופרית כמו מימן גופרתי ומתאנתיול שהם תוצאה של פירוק חלבונים. הרעשים המלווים את הפלוצים נוצרים על ידי רטיטה של פי הטבעת, ולא על ידי תנועות של חלקי העכוז כמקובל לחשוב. הצליל משתנה בהתאם לעובי השריר הסוגר ומהירות הגז היוצא. בפלוצים כשלעצמם אין נזק, אך הימנעות משחרורם או כליאת הגזים בבטן עלולות לגרום לכאבים.
המאמר עודכן לאחרונה בתאריך 8/31/2014
